סלאח אלדין כנאנה בע"מ נ' מדגן גן נר בע"מ

פסק דין

מבוא:

1.תחילתו של הליך זה בהתנגדות הנתבעת לבקשה לביצוע שטר אשר הוגשה על ידי התובעת במסגרת תיק הוצל"פ 10-06065-07-3.

2.הנתבעת טענה כי התובעת אינה אוחזת כשורה בשטר על סך של 40,000 ₪. רשות להתגונן ניתנה על-פי החלטת כב' הרשמת שרקאוי, כתוארה אז, מיום 16.12.09.

3.בעקבות צירוף שיק נוסף על סך 40,000 ₪ לתיק ההוצל"פ הקיים, ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה באופן שסכום התביעה יוגדל ויעמוד על 80,000 ₪,. בהחלטתה מיום 15.04.10, הורתה כב' הרשמת שרקאוי, על תיקון כתב התביעה כמבוקש.

4.עושה השטר היא הנתבעת; התובעת הינה צד רחוק, שקיבלה את השטרות נשוא התביעה מחברת מ.ש מבנים ואחזקה בע"מ (להלן: "המסבה").

שני השיקים, שמועד פרעונם 24.11.07 ו- 29.12.07 (להלן: "השיקים"), לא כובדו מחמת ביטולם על ידי הנתבעת.

5.במסגרת ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים ואשר קיבלה ביום 13.09.12 תוקף של החלטה, וויתרו הצדדים על חקירת העדים מטעמם, וסיכומיהם הוגשו בכתב.

6.כעולה מחומר הראיות שלפני, התקשרה הנתבעת, בחודש נובמבר 2006, עם המסבה בהסכם פאושלי לביצוע בניית מפעלה החדש. על פי המוסכם, כל ההוצאות הכרוכות בהקמת המפעל יחולו על המסבה, והתמורה תשולם לה על פי התקדמות הבניה (סעיף 7 לתצהיר מנהל התפעול של הנתבעת, מר חיים אלנהורן- להלן: "מר אלנהורן"). בחודש מרץ 2007, מסרה הנתבעת למסבה, לבקשת מנהלה, מר האני חמודה (להלן: "מר חמודה") שיקים דחויים, ביניהם השיקים נשוא התביעה, על חשבון עבודות עתידיות, זאת על מנת שתפקידם בבנק ותקבל אשראי לצורך רכישת חומרי הבניה (סעיף 14 לתצהיר מר אלנהורן). המסבה משכה במועד כלשהו את השיקים מהבנק והעבירה אותם לתובעת. המסבה הפסיקה את עבודות הבניה עבור הנתבעת, לאחר שהפכה לחדלת פרעון. ביום 26.09.07, הורתה הנתבעת לבנק לבטל כל השיקים הדחויים. השיקים הופקדו ידי התובעת וחוללו, ובגין כך נפתח תיק ההוצל"פ לעיל.

טענות הנתבעת:

7.הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות מחמת העדר יריבות. הזוכה הינו אדם פרטי, בעוד השיקים הוסבו לתובעת, שהינה חברה. זאת ועוד, התובעת אינה אוחזת כשורה בשיקים. יש בחותמת המופיעה על השיקים לפיה השיקים כבר הופקדו בבנק של המסבה ונמשכו, כדי לעורר חשד כי מדובר בשטר שאינו תקין. בנוסף, מועד כישלון התמורה בין המסבה לנתבעת קדם למועד סיחור השיק מהמסבה לתובעת. לטענת הנתבעת נהגה התובעת בחוסר תום לב עת קיבלה את השיקים, ביודעה כי זכות הקניין של המסבה בשיקים פגומה וכי המסבה חדלת פירעון. לא זו אף זו, מנהל התובעת התקשר טרם הפקדת השיק הראשון, ונאמר לו כי השיקים בוטלו בשל כשלון תמורה, ולמרות זאת הוא הפקיד את השיקים והם חוללו. התובעת אף לא הציגה ראיה כי נתנה ערך למסבה תמורת השיקים. וגם מן הטעם הזה אין התובעת זכאית להיפרע מהשיקים.

טענות התובעת:

8.לטענת התובעת, היא אוחזת כשורה בשיקים. הזוכה הינו הבעלים של התובעת. לטענתה, היא קיבלה מהמסבה שלושה שיקים על סך 25,000 ₪ כל אחד, בתמורה לסחורה שסיפקה לה לצורך בניית מפעלה החדש של הנתבעת. משחוללו השיקים, פנה מנהל התובעת למר אלנהורן, והוא הבטיח לו כי ישלח אליו, באמצעות מר מיכאל, שני שיקים על סך 80,000 ₪ , במקום השיקים שחוללו. השיקים דנן, שנמסרו על ידי הנתבעת, נמסרו לו ביום 10.09.07, באמצעות מר מיכאל. התובעת טענה, כי במועד בו נמסרו השיקים לידיה, לא ידעה על הפגישה שהתקיימה בין הנתבעת לספקים ואף לא על קיומן של בעיות בין המסבה לנתבעת. עוד ציינה, כי המשיכה וסיפקה סחורה לנתבעת ביום 29.09.07, והמסבה עדיין נכחה באתר העבודה, כך שלא היה ביכולתה לדעת כי הפסיקה עבודתה. משכך, היא אוחזת בשיקים כשורה, ואף נתנה תמורה עבורם.

דיון והכרעה :

טענת העדר יריבות

9.לטענת הנתבעת, הזוכה הינו אדם פרטי הנושא ת.ז שמספרה 023255284, בעוד השיקים הוסבו על שם התובעת, שהינה חברה בשם סלאח פדל כנאנה (1993) בע"מ.

מר כנאנה, שהינו המנהל והבעלים של חברת סלאח פדל כנאנה (1993) בע"מ, נושא ת.ז שמספרה כנ"ל (סעיף 2 לתצהיר מר כנאנה), אלא שמעיון בתיק ההוצל"פ עולה, כי הנסב שפרטיו מופיעים על גבי השיקים מושא התביעה היא חברת סלאח פדל כנאנה (1993) בע"מ, ובשמה נפתח תיק ההוצל"פ במסגרתו הוגשה הבקשה לביצוע שטר.

משכך, אין מקום לטענה של העדר יריבות.

אחיזה כשורה בשיקים

10.אוחז כשורה מוגדר בסעיף 28 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת השטרות"), כדלקמן: